הראשון הוא התבוננות. לכיסאות הפארק שנמצאים בשימוש זמן רב יש שינויים ברורים על פני השטח, המתבטאים דווקא בדהייה, חלודה ושינויים מבניים. הצבע על פני כיסא הפארק ידהה ויתכהה לאחר שטיפה בגשם וחשיפה לשמש. במקביל, ישנה גם שכבה של חומרים כימיים חומים אדומים או צהובים על פני השטח של רכיבי מתכת ברזל כמו מעקות בטיחות ממתכת או רגלי כיסא, מה שנקרא חלודה. יש גם מצב שהמרווח בין הלוחות אינו אחיד. מצב זה מעיד על סיכונים בטיחותיים של כסאות פארק, אשר יש לטפל בהם ולתחזק אותם כראוי.
בהמשך ניתן לזהות גם האם לכיסאות הפנאי בפארק יש סכנות בטיחותיות פוטנציאליות לפי שיטת המגע. בדרך כלל, כאשר נוגעים בחומרי העץ והמתכת של כסאות הפנאי בפארק, תרגישו חלקים ונקיים יותר. עם זאת, כיסאות הפנאי הקיימים בפארק לא יהיו חלקים וקלים למגע עקב נזקים וקורוזיה.